מי הוא ריבונו של עולם?
תהליך ההתגלות של הקב"ה לעם ישראל הוא בשלבים ואספקטים שונים. אנחנו מלווים את עם ישראל במסעו ובמפגש שלו עם אלוקים. בכל פעם מתגלה הבט אחד ומידה שונה של ה'. קודם התגלה כוחו של ה' במכות מצרים וקריעת ים סוף, ואחר כך מגיע הרגע הגדול של מעמד הר סיני וקבלת התורה, המלווים בקולות וברקים. פה יש נבואה ממש, לכל אחד מעם ישראל. בפרשה הזו אנחנו לומדים על סוג נוסף של התגלות: המפגש עם המהות, עם העולם המוסרי אותו מנסה ריבונו של עולם להקנות לעמו: איזה ערכים צריכים להנחות את עם ישראל? איך עליו לפעול בעולם ואיזה מידות בתוכו עליו לפתח? ישנם משפטים-מצוות שנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו, וישנם משפטים שעניינם עבודת ה', מה שמכונה: "בין אדם למקום". את חלקם אנו חושבים שאנחנו מבינים ואת חלקם לא תמיד נבין. אלו ואלו מחייבים אותנו במידה שווה. בתוך המשפטים ניכרת תשומת לב מיוחדת ביחס אל החלש, אל אלו שמעמדם החברתי נמוך והם פגיעים יותר. ביניהם מוזכרים הגר, היתום ואלמנה: "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים." (שמות כב פס' כ-כג). יש כאן עבר ועתיד: עבר -תזכור שבעבר היית בעצמך גֵר אז ממקום של אמפתיה אל תפגע בגֵר. עתיד - אם תפגע באלמנה וביתום אהפוך בעתיד, את אשתך לאלמנה ואת בניך ליתומים. איזו אזהרה! אם לגבי הגר עוד הייתה נימה של שכנוע, אזי לגבי היתום והאלמנה יש כאן אׅיום. נראה שהחינוך את העם לדורותיו, נעשה דרך החוויה האישית-קולקטיבית. אתה עצמך היית גר, ואתה בוודאי לא רוצה שאשתך תהייה אלמנה. זו לכאורה המוטיבציה להתנהגות האנושית. זיכרון של אירועי העבר והדמיה (מבהילה במקרה זה) של מה שעלול לקרות בעתיד. כנראה שזו הדרך להפנים מסר, כשהדברים נוגעים בנו אישית. אבל בהמשך מגיע נימוק נוסף ליחס של חמלה כלפי החלש: "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל, שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי." (שם פרק כב פס' כה-כו). ריבונו של עולם מגלה לנו כאן עוד חלק מהמידות שלו וביניהן זו חמלתו. אנחנו מצווים ללכת בדרכיו, לשמור את משפטיו ולנסות להידמות לו, גם בתכונות האלו של חמלה ורגישות כלפי החלש. אומרת התורה: תרחמו, כמו אביכם שבשמים, אב הרחמן. מכאן ניתן ללמוד כי חשוב שלא נפעל רק מתוך המחשבה עלינו, על הניסיון האישי שלנו והחשש שניענש, אלא שנפעל גם מתוך אותה מידה של חמלה, מתוך רגישות לצערו ומצוקתו של החלש. תכונת החמלה אפיינה מאז ומעולם את עם ישראל, שידועים כרחמנים בני רחמנים. זו תוצאה של החינוך וסולם הערכים שמקנה התורה לעם ישראל לדורותיו. ערכים שמגובים באורח החיים ובקיום המצוות. אני מאחלת לכולנו שנפעל בחמלה מתוך אמפתיה, מתוך יׅראה ומתוך חיבור עמוק לצלם אלוקים שבנו.
