בס"ד

17.11.16

סנפשוט לפרשת וירא – ברכות ליחיד וליחד

להיות אחד ויחיד, האם זו ברכה או קללה? להיות בתוך המון אדם, זו ברכה או קללה?
 
ובכן, נראה שאפשר כך ואפשר כך. אפשר להיות יחיד הנותן את האור המיוחד לו, עם המרחב האישי וההכרה ביכולותיו המיוחדות לו. אבל אפשר גם להיות האחד הדחוי, המנודה והמוחרם. או האחד שקולו מושתק ונבלע בתוך ההמון. גם לגבי ההמון יש כמה היבטים. יש את המון האנשים שמתאחדים לכוח אדיר, חיובי ומשפיע, שמסוגל לחולל שינוי לטובה. יש גם המון פרוע, מוסת ומשתולל, או גרוע מכך - המון מאורגן ורצחני. יש ברכה או קללה ביחיד ובקבוצה.
 
בפרשה הקודמת קראנו כי שמו של אברם מוסב לשם אברהם, "וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (בראשית, יז, ה). השם "אברהם" מכיל את היחיד והציבור, יחיד-אב, ציבור-המון.
 
הברכה שאברהם מקבל בפרשת "וירא" קשורה לשני האספקטים האלו של יחיד וציבור: "...בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם" (בראשית, כב, יז).
כמובן שהברכה מכוונת בראש ובראשונה לריבוי העצום ובכל זאת, למה דווקא כוכבי השמים וחול הים?
 
לגרגר החול היחיד אין כמעט נוכחות. אולם כאשר כל אותם הגרגרים מתאספים יחד, אז מקבל חול הים את העוצמה והיופי שבו. ברכת אברהם אולי מכוונת לכך, שכפי שחול הים שואב את כוחו מהתלכדות של כל הגרגרים יחד, כך עם ישראל ידע להתאחד ולהתלכד לעם בעל השפעה ונוכחות.
 
ומה לגבי היחיד?
 
בשונה מחול הים שניכר רק כשהוא מתלכד, כוחם ויופיים של כוכבי השמים הרבים, נעוץ דווקא בפיזור שלהם על פני הרקיע האפל. על רקע החשיכה מזדהר כל כוכב בבדידות קורנת. ברכת אברהם אולי מכוונת לכך שתהיה לכל נפש בישראל נוכחות מאירה. למרות ובתוך הריבוי, לכל יחיד יש חשיבות עצומה. הוא עולם שלם.
 
מכאן שעם ישראל, בורך שיהיה כמו חול הים, שבו הריבוי נושא אופי של אחדות והתלכדות, וכמו כוכבי השמים, שלמרות הריבוי, עדיין לכל יהודי יש את הניצוץ הייחודי לו, תפקידו המיועד לו בעולם.
אני מאחלת לכולנו שנדע כשצריך, להתאחד כחול אשר על שפת הים, ועם זאת שנוסיף "לנצנץ" ולזרוח באפלה ככוכבי השמים, ולהשמיע את הקול האישי והייחודי של כל אחד מאיתנו.