סנפשוט לפרשת "בראשית" – לדעת, טוב או רע?
 

מיהו גיבור-העל שלך? זה שהוא הכי חזק? הכי מהיר? הכי מה?

השאיפה להיות על-אנושי, כלומר לחצות את גבולות היכולות של בני האדם ולהידמות במשהו  לא-להים, היא שאיפה אנושית עתיקת יומין, אולי אפילו המשאלה הראשונה של בני האדם. הנחש יודע זאת ומפתה את חוה לאכול מעץ הדעת כדי להידמות לא-לוהים. "...ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כא-להים יודעי טוב ורע." (שם, ג, ה).

לכל תרבות בעולם יש את סולם הערכים שלה והנושאים שהם בראש סדר העדיפויות. יש תרבויות שהאלהים שלהם מצטיין בכוח, יופי או חכמה. תרבויות כאלו היו מעדיפות להצמיח בגן העדן שלהם עצים אחרים. פרשת בראשית מספרת על א-להים שנוטע בגן עדן את עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע, כלומר עצים שמקנים נצחיות והבנה מוסרית.

אדם וחוה מבינים שהיכולת להבדיל בין טוב ורע הוא מעלה עליונה. את זה מבין גם שלמה המלך, וכשהוא נשאל בחלומו על ידי אלוקים מה הוא מבקש הוא משיב: "..."ונתת לעבדך לב שומע לשמוע את עמך להבין בין טוב לרע..." (מלכים א', ג, ט). שלמה המלך יודע שלא די היה באכילת פרי עץ הדעת, אלא יש לשכלל את ההבנה הזו. הוא מבקש בחלומו לקבל אותה, כמתנה.

האם ניתן לרכוש אותה בדרכים אחרות? האם אכן אדם שיש לו יכולת גבוהה בהבחנה בין טוב לרע, הוא קרוב יותר לאלוקים? האם יש מישהו שעשה זאת?

לפעמים כדי להתקדם, יש להביט לאחור, למה שקדום יותר. בפרשה הקודמת, "וזאת הברכה" מכונה משה רבנו "איש הא-להים". משה הוא האדם שהתקרב יותר מכל ילוד אישה, לריבונו של עולם. הוא גם האיש שההבחנה בין טוב ורע ידועה לו, נתנה לו בנבואה והוא מנחיל אותה לנו: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ". (דברים, ל, טו). ועוד בהמשך: "...החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך." (שם, שם, יט)
שני העצים, עץ החיים , ועץ הדעת טוב ורע, נטועים בתוך חיינו. הם קשורים זה בזה והקשר נרמז בפרשות האחרונות בתורה. היכולת להבדיל בין טוב ורע יכולה להירכש דרך לימוד התורה. הבחירה בטוב תעניק חיים, לא במובן הפשטני, אלא העמוק יותר. הרע מביא מוות והטוב מקנה חיים. תורת משה היא השער לעץ הדעת ועץ החיים כאחד.

שבת שלום!