אם... אז... הפרשה פורשת את מנגנון השכר והעונש על קיום או אי הקיום של המצוות והחוקים של התורה. במבט ראשון זה נראה שחור ולבן או נכון יותר - לבן ושחור. אומר ריבונו של עולם לעם ישראל: אם תקיימו את חוקותיי ומשפטיי- הכל לבן, הכל טוב. ואם לא - הכל שחור. האמנם?
ישנה מילה שצפה וחוזרת בפרשה שבע פעמים. שלוש פעמים בחלק של הברכות וארבע פעמים בחלק של הקללות והיא המילה: " ונתתי".
כאשר עם ישראל ילך בדרך התורה, מובטח לו : "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם..." " וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ..." "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם..." יש כאן הבטחה לתחושת רווחה בשלושה תחומים: כלכלי (גשם), נפשי-רגשי (שלום) ורוחני (ה' שוכן בעם).
אבל אם העם ימאס בחוקים ובמשפטים ויפר את הברית? מהקריאה של המכות העתידות לנחות על העם נראה שהכול שחור: מגפות, גלות, רעב, מלחמות, הרבה סבל ומוות. עם זאת, בתוך תיאור העונשים והמכות מופיעה ארבע פעמים המילה "ונתתי". " וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם..." "וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה..." "וְנָתַתִּי אֶת-פִּגְרֵיכֶם, עַל-פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם..." "וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה..."
איזו מין נתינה זו?
ובכן, יש שריפות שמשמידות ומכלות הכל ולא מותירות דבר. אבל יש שריפות שמברְאוׄת את היער ומברׅיאות אותו. העצים הנגועים נשרפו עם הנגע והאפר מדשן את האדמה, עבור הזרעים שינבטו.
בתוך תיאור העונשים הקשים, דרך המילה "ונתתי" נרמז כי העונשים אינם סוג של חיסול חשבונות, אלא המכות נועדו לשפר את העם, הן לטובתו והן מבטאות נתינה.
כאן גם נרמזת ההבטחה כי עם ישראל, גם בשעותיו הקשות, לא ננטש ולא הופקר.
יש ברית נצחית בין העם לאלוקיו וגם ריבונו של עולם מחויב לשמור עליה. כביכול, אלוקים כבל עצמו לעם ישראל. " וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם--לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם: כִּי אֲנִי ה', אֱ-לֹהֵיהֶם." (ויקרא פרק כו פס' מד). פרשת בחוקותיי מגלה לנו את מחיר המחויבות כעם, בקיומן של המצוות, אך גם את כוחה של הברית האיתנה בין ה' לעם ישראל. אני מאחלת לכולנו שאחרי אלפיים שנות גלות וסבל, שנזכה להיות ראויים לשלוש הנתינות הראשונות: לשלום, לשלווה ולרוחניות פעילה.
